פסח תש"פ ייזכר לעולם כחג בצל הקורונה. המגפה החדשה והמסתורית שהשתוללה בחוץ כפתה עלינו מציאות חג שלא הכרנו, עם סגר הדוק, בידוד חברתי וריחוק מהמשפחות. נשים שנאלצו לחגוג בסגנון שונה לגמרי מזה שהכירו משתפות ממרחק הזמן בחוסר הוודאות, בהכנות הקדחתניות ובטעם שנותר בהן מחוויות החג
ה'ביחד' הארוך הפך אותנו למשפחה מלוכדת, חזקה יותר, ושחר לימד אותנו מה הגודל האמיתי שלנו, הראה לנו שאפשר להתגמש, להיות יצירתיים ולחיות גם בחוסר ודאות ובענווה
עשור אחרי שאיבדה את בעלה אוריאל באסון הכרמל, אורטל מלכה מספרת על פרק ב' מרגש במיוחד, על איחוד של שתי משפחות ו־11 ילדים תחת קורת גג אחת ועל החיים לצד האובדן הגדול. במשך שנים היא גזרה על עצמה שתיקה וגייסה את מרב כוחותיה כדי לשמור על שפיות ילדיה. כעת היא נחשפת ומגלה איך מתמודדים עם שישה יתומים קטנים, למה לא נאבקה להקמת ועדת החקירה ומתי הרגישה שהיא מוכנה לפתוח את ליבה שנית אל זוגיות חדשה
אולי לא הסבירה מספיק מה היא מחפשת. אולי הסבירה לא נכון. אולי לא הסכימה להצעות שאולי היו יכולות לעבוד. אולי הרסה הכול.
15 שנים עברו, ועדיין, אין שנה שאני לא בוכה בשבוע הזה על הגירוש מגוש קטיף
בשנים האחרונות הוקמו עשרות חוות חקלאיות ברחבי יהודה ושומרון. זוגות צעירים ומשפחות מרובות ילדים מנהלים חיי שגרה באוהלים ובמשאיות משופצות, יוצאים למרעה לפנות בוקר, עוסקים בחקלאות ומתפעלים מערך מתנדבים משתנה ודינאמי. נשים שהטבע הוא ביתן מספרות על חיים מלאי ריגוש, על מסירות נפש ועל הנוכחות החשובה באדמות המדינה
יחס כוחני ומשפיל, בידוד חברתי או מקצועי, עלבונות, צעקות ואווירה מאיימת הם מנת חלקם היומיומית של עובדים רבים בישראל. אחד מכל ארבעה שכירים נתקל באלימות נפשית ופסיכולוגית במקום עבודתו. על אף שהתופעה המטרידה הולכת ומתרחבת, טרם נראתה תגובה ציבורית או ממשלתית הולמת. נשים שחוו התעמרות בעבודה מספרות על התקופה הקשה בחייהן
